בשפה מדוברת, כשאנחנו רוצים להעביר מסר,
מלבד המילים עצמם, יש גם את הצורה, כלומר האינטונציה, שבה אנו אומרים את המילים.
אנו יכולים לדבר בלחש, לדבר לאט, לדבר מהר. אנחנו למעשה מבצעים מניפולציה על אופן הגיית המילה, ומניפולציה זו היא שמרמזת על כוונת הדובר.
באמצעות הקול ניתן להדגיש עצב, כעס, שמחה וכדומה. מכיוון שבשפת הסימנים אין שימוש בקול, הבעות הפנים הופכים להיות חלק משמעותי מהשפה הממלאים את מקומה של האינטונציה בשפה הדבורה. הבעות פנים שונות יכולות להדגיש שהדובר מתייחס לשאלה, או תהייה או להעביר רגשות מסוימים כגון שמחה, הפתעה, כעס וכדומה.
הודות להתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, ובניגוד לעבר, יש כיום לא מעט ערוצי תקשורת נגישים שניתן לתקשר דרכן בקלות יחסית עם האדם החירש וכבד השמיעה. אופציות די נוחות הן מיילים, הודעות SMS או whatsApp. באפליקציות אלו ניתן להתכתב, לשלוח קבצים תמונות ומיקום ואף לבצע שיחות וידיאו. דרכם ניתן לתקשר בצורה יעילה ונוחה עם האדם החרש.
במסגרות שונות, כמו עבודה, לימודים וכו' אנשים חרשים וכבדי שמיעה נעזרים בשירותי תרגום ותמלול. לדוגמא, בבית הספר או באוניברסיטה, כאשר אנשים חרשים וכבדי שמיעה לומדים והם אינם יכולים לשמוע את הנאמר בכיתה, הם נעזרים באנשי מקצוע כגון: מתורגמנים אשר מתרגמים את הנשמע לשפת הסימנים או מתמללים אשר מתרגמים את הנשמע דרך הקלדה על מסך המחשב. אופציה נוספת ויעילה לתקשורת עם אדם חרש היא ללמוד את שפת הסימנים עצמה על מנת לא להיעזר באנשי מקצוע, כלומר יצירת תקשורת ישירה בין האדם החרש לשומע.
אין זה נכון, כמו בשפה מדוברת, גם שפת הסימנים שונה מאזור לאזור ומארץ אחת לאחרת.
השפה בכל אזור מתפתחת בהתאם לתרבות, מנהגים והיסטוריה המקומית.
אין זה נכון, הצבא כבר שנים ארוכות מגייס חיילים בעלי מוגבלויות ומתוכם חרשים,
המשתלבים במגוון תפקידים איכותיים ומגוונים.
אין זה נכון, מכשירי השמיעה מיועדים לרוב לכבדי שמיעה, חרשים בעלי ירידה עמוקה
בשמיעה אינם תמיד מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה.